האהבה שלי היא לא שלו

כולנו חלק מהסטטיסטיקה

אי אפשר להתעלם ולברוח ממנה.

אני הולך לשבור לכם כאן מיתוס.
חלקכם אולי לא יאהבו את זה,
חלקכם אולי לא יסכימו,
אבל היי, הסטטיסטיקה לא משקרת.

רק אתמול הכרתם מישהו חדש
אתם יוצאים כבר חודש ומשהו בכם מרגיש
שהגיע הזמן לקבל אישור מהחברים והחברות
על כך שמצאתם את בכיר ובכירת לבכם.

מה אתן אומרות עליו, נכון חתיך? אני ממש מקווה שתאהבו אותו..

ומה קורה שהתשובה שלילית?
החברים שלך לא אוהבים אותו.. אולי כי הוא חס וחלילה מכוער.. (איום ונורא)
אולי כי הוא סתם קצת ביישן.

אבל מבחן החברים הוא זה שקובע לא?
הבחירה שלך נתונה בידיים שלהם. ההחלטה הסופית בידם.
גם אם לא תמיד זה ברור לך. גם אם נדמה לך שהשליטה היא אצלך.

חשוב להבין:
טיפה אחת של רעל, ועוד טיפה, ועוד טיפה..
בסוף יחלחלו פנימה ויעשו את שלהם.

זה המשקה שהזמנת לשתות כשהברמן הוא החבר הכי טוב שלך. משקה של רעל.

בדר"כ ששואלים אותנו את דעתנו על מישהו,
אנו ישר מנסים להתאים אותו עבורנו.
אך לא אנו העיקר אלא החבר שלנו,
ולו יש צרכים אחרים ולכן צריך להסתכל מנקודת המבט שלו.
הבעיה היא שרוב האנשים לא יודעים לעשות את זה ולכן רק הורסים לנו הזדמנויות.

ואם אתם כל כך רוצים לשאול את החבר הכי טוב שלכם
אולי פשוט תכירו לו את בן זוגכם, תסדרו ביניהם ותשארו אתם מחוץ לסיפור.
דיל ברייקר?

אל תחפשו אישורים חברתיים מאף אחד.
תנו צ'אנס, תזרמו. תקשיבו לקול הפנימי שלכם.
מקסימום תתאהבו 🙂

#הרגע הזה שאתה מבין שאין לך מה להפסיד.
כשיש לך כבר את הבדידות, מקסימום תשנה סטטוס.