אוכלי חינם

אין דבר כזה אוכלי חינם. כל אחד משלם על הדייסה שהוא בישל לעצמו. כל אחד.

מצחיק איך זה קרה דווקא לא מעט לאחרונה. אוכלי החינם היו רעבים,
חיפשו איזה טבח שיעשה להם טעים.

אך מכיוון שזה לא הסיפור על זהבה ושלושת הדובים.
[טוב אולי שלושת החזירים במקרה שלהם..]
אז הדייסה שלהם היתה מקולקלת. כבר הרבה זמן.

שיהיה לכם בתיאבון. שלושת החזירים נשארו רעבים.

כבר תקופה ארוכה של שתיקה. דממה.
בלי לומר מילה.
והלב צובט לו מבפנים.
כשהחזירים כל הזמן רעבים ורעבים.
הם תמיד רוצים עוד.

אז נטעתי, נטעתי ונתתי.

ומאז, מת העץ הנדיב, האדיב, החביב.
וגדל מחדש גדול ויפה, אך הפעם ללא הפרי..
מה ששלך שלך, ומה ששלי.. שלי.

כבר עכשיו אפשר לראות שהם רעבים לעוד.
אם הייתי GPS הייתי מבקש מהם מהר לחשב מסלול מחדש
כי אני כבר לא הכתובת 🙂

מחשב מסלול מחדש – בעוד 100 מטרים עשו פרסה. שולח אתכם הביתה.

החלפתי כתובת. החלפתי קידומת.
אני זוכר איך אמרתם שאני לא בצו האופנה
אך היום כבר הוצאתי לכם 'צו הרחקה'.

זו את, ואתה ואתה ושוב את.
כולכם אותו הדבר.
כולכם עשויים מאותו החומר.
רק דבר אחד מעניין אתכם.

אז אם בזה עסקינן
בינתיים הספקתי לפתוח לי 'קו אופנה' משלי.
ולראשונה, נראה כמה אתם מופתעים. אתם רוצים גם.
[לא, לא מסוג האופנה שקונים בזארה, H&M,רנואר וחנויות אחרות.]

אני באמת מצטער לאכזב אתכם..
מעולם לא נתתם יד, כשאני נטעתי יערות של עצים עבורכם.

אז הפעם, תתלבשו לבד ותאכלו את הדייסה שבישלתם לעצמכם.
אני רק מקווה שהיה לכם טעים.. 🙂

"אתם עוד רעבים? אני מבין..
אני באמת מצטער לשמוע אבל.. לא הוצאתי לכם צו הרחקה?"

אתם משוחררים מתפקידכם.

#הרגע בו סובב לו הגלגל בו היית פעם למטה והיום אתה מעל.