המסע על מרבד הקסמים

את בוטחת בי? בואי אראה לך עולם

אור אחר מנצנץ בו. זה המסע שלי על מרבד הקסמים.

לאורך כל הדרך שמרתי אותך קרוב לליבי
חיכיתי לזמן המתאים כדי להשתמש בך
היו קרבות שהפסדתי, הם היו רגעים קשים.
אך דבר אחד ידעתי, ידעתי שאיתך אנצח בחיים.

יותר מדי מלחמות ולא נותרו עוד חיילים בשדה הקרב
ומי יחבק, מי ישמור ויגן ומי יאהב?
אין דבר ידעתי שדבר אחד ישמור עליי מכל רע.
זה קמע המזל שלי, הוא זה שנתן לי את התקווה.

הדרך היתה ארוכה וכולם נפלו בה. חיילי צעצוע.

ואיך יכולתי להסתדר בלעדייך?
יש שאלות שאולי ישארו לא פתורות.
אך עכשיו בזכותך אני יודע את התשובה.
התשובה הגדולה מכל.

עכשיו הבנתי שיש דברים שהשתיקה יפה להם
הבנתי שברגע הנכון הקלף האחרון
יכריע את המשחק.
הבנתי שאלו שדיברו כבר לא ידברו.

הבנתי שהחיוך שכבר שבוע לא יורד מפניי
רק נזכר בנביאי השקר.
החיוך והשתיקה – הם מעבירים את המסר.

תמיד רציתי להיות כמוך.
לפעמים להיות כמוני, לא מספיק טוב עבורי.
ואולי עכשיו לראשונה באמת הבנתי
אני מי שאני, אני מה שאני.

עכשיו אני יודע שאין כמוני.

הקלף האחרון כבר הונח על השולחן.
זה היה הג'וקר שעם פניו צחק על כולם.
ובקול גדול אמר לכל העולם:
המשחק נגמר.

המשחק נגמר. הקלף המנצח שלי הוא הג'וקר.