על הדבש ועל העוקץ

הסיפור האמיתי של הדבורה מאיה

מאיה הקטנה תמיד חיפשה כל חייה
אחר מקור הדבש האולטימטיבי.
אחרי הכל זהו תפקידה.
היא היתה בסה"כ עוד פועלת פשוטה.

אף אחד אותה לא הבין ולא ראה.
כל חייה הוקדשו לעבודה.
מצאת החמה ועד צאת הנשמה שקיעת הלבנה.

עוד יום עבודה רגיל בחיי מאיה הקטנה.

מאיה היתה הקטנה שבין חברותיה
ואלו תמיד צחקו עליה.
לעולם לא תהיי כמו כולם.
כך ברא אותך הטבע, וכך תשארי לעולם.

מאיה היתה חרוצה
ולא נתנה לאף אחד לשבור אותה.
היא קיבלה בית חם ודבש טרי
וזה כל מה שהיתה זקוקה לו.

מאיה היתה מאוד מיוחדת
רק כי היא ראתה את הדברים קצת אחרת.

יום אחד שהיתה קצת חולה
חזרה היא הביתה בידיים ריקות.
או אז החליטו כולם ואמרו בקול
"בגללך כולנו נשאר רעבים, את מאיה יש להחרים!"

היא לעולם לא תהיה אחת מאתנו.

מאיה הקטנה בכתה ובכתה ואיש אותה לא שמע
היא רק רצתה שהכאב יעבור
שהחלום יגמר ושבאמת יבינו אותה.
אך זה לא קרה.

יום אחד החליטה מאיה לפרוש כנפיים
ובאמת לעוף לראשונה בחייה.
היא הלכה בעקבות האמת
וחיפשה לעצמה כוורת אחרת
כזו שתדע להעריך אותה באמת.

מאיה הבינה וכבר יודעת
"לא מעוקצו ולא מדובשו"
משפט שחייבת לדעת כל דבורה ודבורה
שרוצה לבנות כוורת אך ורק לעצמה.

מהיום היא חופשיה, מצאה היא את הדבש הטהור בכוורת הקטנה.