נמאס לי כבר מהכל!

אני יודע איך זה מרגיש לך לבד בעולם, מול כולם.
אין מי שישמע, אין מי שיקשיב
ומי שסביבך רק מכאיב ומכאיב.

אני יודע שכל פעם שפתחת את הלב
הוא נפצע
אני יודע כמה רצית אהבה
ושוב זה קרה
כך סתם בלי סיבה,
בך הוא פגע.

כל פעם מחדש מנסה לתת הזדמנות
והאכזבה שוב מגיעה.
אי אפשר לסמוך על אף אחד.

אמון, עוד מילה גסה.

עכשיו אחרי ששקעת קצת ברחמים העצמיים
יש משהו שאני רוצה לגלות לך.

אפשר גם אחרת.

אני יודע שקשה לך להאמין בעצמך
ולפעמים נדמה שאין לך מקום בעולם הגדול הזה.
שאף אחד לא מבין אותך בכלל.
אבל זה רק בגלל שעדיין לא גילית את הכח שטמון בתוכך.
אני יודע שהמחשבה הראשונה שעולה לך לראש היא
"על איזה כח הוא בכלל מדבר?! אני? אין לי שום כח. אני רק הרס".
זה השד הרע בתוכך שמדבר.

אך בכדי לפתור את הבעיה הבאתי לכך פתרון מעשי.
בכל אחד ואחד מכם יש כח בלתי נתפס.
כח לתת תקווה לאחרים.
הכח להגיד מילה טובה
הכח לתת אהבה
הכח לרפא את הכאב של האחר.

תתמקדו בזה.
תתמקדו בלבנות ולא בהרס.

אפשר גם אחרת. לבנות הכל מחדש.

לפעמים יגיע איזה טרול שינסה להפריע לכם באמצע.
תתעלמו.
תבנו מחדש.

אם תשאירו את הדלת פתוחה, יבואו אורחים.
אתם תעמדו בכניסה הראשית ותבחרו מי יכנס. גם אם לפעמים יכנס איזה טרול. תמיד אפשר לגרש אותו.
אך אם תסגרו את הדלת בפני כולם, תהיה לכם תחושה של בטחון.
"כאן אף אחד לא יפגע בי יותר."
אך תסגרו את הדלת שלכם גם בפני האנשים היחידים שרוצים בטובתכם.

שימו לב לפני שהשד הרע לוקח עבורכם את הפיקוד.
לפעמים זו עשויה להיות החלטה קשה וכואבת אף יותר ממחיר הסיכון.

וגם אם הכל נראה בלתי אפשרי, קשה ונורא
כדאי להתמקד באור הקטן שבוקע מקצה המנהרה.
אני בטוח שיש לך גם אחד כזה איפשהו.
אולי רק עדיין לא גילית אותו.

האור בקצה המנהרה קיים גם בתוכך.