טיטאניק - הסיפור האמיתי שלא סופר מעולם

זה הסיפור שהתחיל על הטיטאניק, הסיפור האמיתי של רוז וג'ק.

הכרת אותי בשם “המכניק מ- טיטאניק”
אי שם בחזרה לתקופת המסנג’ר..
כן התוכנה הישנה הזאת לפני עידן הפייסבוק.

“מכניק” היית קוראת לי..
האמת שדי אהבתי את זה.
אהבתי את כולך.

את זוכרת את המנגינה שהייתה מתנגנת
המנגינה של שיר הנושא של הטיטאניק?
אני זוכר את הברק בעינייך בכל פעם שהיית שומעת את זה.

רוז שלי, היית הפרח הכי יפה שראיתי. הורד שלי.

את זוכרת שכשהיינו על הסיפון
החלטתי לתת לך את הלב שלי במתנה.
קניתי לך את האבן היקרה יותר מכל.

לב האוקיינוס – The heart of the ocean

מאז הלב הזה היה איתך תמיד. בכל זמן ובכל מקום.

“זה לא סתם אולי, אתה האור בחיי”
היית אומרת לי והייתי מסמיק.
שוב החיוך הטיפשי הזה סתם כי אני יודע שזכיתי בך.

זה הסיפור שלנו
שני מאוהבים שהסתנוורו מרוב האהבה
ושכחו באמת לראות.

כשהיינו על הספינה, דיברנו על הטיול הגדול.
על זה שנגור בבית גדול ונחיה ביחד לנצח.
אלו היו ימים יפים.

אחרי שהגיע הקרחון הגדול
ידעתי שנפצעתי קשה
ידעתי שלא אשרוד את הלילה.

חשבתי שהאהבה שלנו תנצח,
אחזתי את הקרש האחרון, אני שורד זוכרת?
“את קופצת, אני קופץ”.
לא הייתי מוכן לשחרר.

הרגעים האחרונים שלנו. הקרחון הגדול ששבר אותנו

ואת, רק חיכית שארדם ושיחררת את ידיי.
הטבעת אותי במעמקי האוקיינוס.
אבוד לנצח בין הזכרונות שלך.

חשבתי שהאהבה שלנו תהיה נצחית.
אין דבר יקירה שלי
אני יודע ששחררת רק כדי שתשרדי.
גם אם שילמתי על כך במחיר של חיי.

הטבעת אותי במעמקי האוקיינוס.

העיקר שהלב שלי עדיין איתך.
לב האוקיינוס. The heart of the ocean

שלך באהבה נצחית,
ג’ק – המכניק שלך.