השיר שלך

אף פעם לא יכולתי להגיד לך

לא אמרתי לך בארבע עיניים…

עד כמה באמת גדולה היתה אהבתי אלייך.
אז חשבתי לעשות זאת מול כולם.

את יודעת שאסור. מאז לא יכולנו לדבר.
כל כך רציתי להגיד לך.. ולא ידעתי איך
אני יודע שהיום זה כבר לא ישנה דבר.

כל כך כעסתי על עצמי שעשיתי זאת פעם אחת.
אבל למה, למה לעזאזל לחזור על אותה טעות כל כך הרבה פעמים?

אני שואל את עצמי את השאלה הזאת ולא מסוגל לענות.
לא יכולתי להגיד, אז החלטתי לכתוב.

זה לא הספיק לי. רציתי יותר.

נפלתי.

עשיתי זאת בפעם הראשונה לפני ארבע שנים.
הוצאתי את כל מה שרציתי להגיד לך בשיר אחד.
זה השיר שלך, שכולם כבר מכירים.
זה השיר שלך, שכולם כבר שרים.

ואני שר לך מכל האהבה שבעולם. עכשיו כולם כבר יודעים.

הבטחתי שלא יהיה מישהו שיאהב אותך כמוני.
הבטחתי.
יש הבטחות שאסור להפר.

הבטחתי לך שנלך עד הסוף ביחד.
לא התכוונתי שהסוף יגיע כל כך מהר.

אז השארתי לנו זכרון נצחי.
זכרון שישאר גם אחרי שהשמש תשקע מעלינו ותזרח במקום אחר.

עכשיו כבר כולם יודעים.
כולם יודעים שיש אהבות שנשארות לנצח.
גם אם לנצח יש סוף.

כלי נגישות