החורף הנצחי שלך

לעולם לא תצעדי יותר לבד. אני יודע שקשה לך.

ליבך עשוי זהב טהור
מילותייך צבועות בצבע אפור.
פעם לבן ופעם שחור.
מאחל לך שגם בחשיכה תמצאי את האור.

והמילים אסורות
אל ליבך הן חודרות
את הדרך הנכונה באוזנייך
הן לוחשות.

אך לאן עלייך להגיע
ובאיזו דרך עלייך ללכת
ומהי התשובה לכל שאלותייך?

ובכן, יש שאלות שלא אוכל לענות לך עליהן
אך אוכל לעזור לך לענות עליהן בעצמך.

את רואה את השלג יורד?
אני יודע שקר בחוץ.
הוא שוב חודר לכל הגוף.

באתי לפזר עלייך קצת חום בין כל הטירוף הזה.

תראי איך בקור הזה מצאתי עבורך את קרן האור הקטנה, הלא היא השמש שתחמם את ליבך.

קומי, תתלבשי היטב וצאי החוצה.
כי רק כשמתחילים לצעוד מתגלה הדרך.

השלג שלך כבר לעולם לא ישאר יותר קפוא.