לא משחק ילדים

כשהחיוך מסתיר את העצב רק אז מבינים. כשהקולות בפנים אליך מדברים אתה מתחיל להאמין.
כשברגע אחד של אושר ליבך מתמלא באהבה
ובשניה אחריה הכל נגמר במהרה
ואני רק שואל את עצמי. למה?

עד שסוף סוף אתה מתחיל שוב להאמין
כל הטוב נלקח ממך ואת זה רק אתה יודע
כאילו כל מה שעברתם כבר לא שווה כלום
וכל זה בשביל מה?

כבר לא אתן לעצמי להתאהב
אהבה זה לשחקנים הטובים ביותר
ואני אפילו לא שחקן צד.
לא שחקן בכלל.

לא כל יום פורים
ואני לא אוהב להתחפש.
ואם לא באתי לנשף עם מסיכה.
אתבקש לעשות זאת או "שאלך לחפש".

כבר לא אחגוג שוב את פורים.
גם ככה הוא חג של ילדים.

פורים. בפעם האחרונה בחיי.